ההגדה לבית עבו - Lag B’Omer and the Abbo Family Tradition of Safed

עדכונים שוטפים Lag B'Omer and the Abbo Family Tradition of Safed פורום דור לדור מן הארכיון גלריית תמונות ראשי
 
  ברוכים הבאים
  ערב ל"ג בעומר תשס"ג
  תחילתה של השושלת
  הרב שמואל עבו
  החסות הקונסולרית
  רעידת האדמה בצפת
  תחילת ההילולה דרשב"י
  הדור השני למסורת
  הרב יעקב חי עבו
  גאולת הקרקע בגליל
  מירון
  ראש פינה
  יסוד המעלה
  משמר הירדן
  הרב יצחק מרדכי עבו
  הדור השלישי למסורת
  מאיר עבו - קווים לדמותו
  בית עבו כמקום מקלט
  הצלת משמר הירדן
  רחל עבו לבית גלדסטון
  מרגלית בן אורי
  הדור הרביעי למסורת
  רפאל עבו
  הדור החמישי למסורת
  צבי עבו
  יוסף עבו - עברון
  מיסטיקה וילדות בצפת
  הדור השישי למסורת
  רפאל עבו
  


תחילתה של השושלת בארץ

הרב שמואל עבו

השם עבו - מקורו בספר תהילים, ר"ת מפסוק ח' בפרק קי"א: "עשויים באמת וישר".
קורותיה של משפחה מיוחדת זו, שידעה להוציא מתוכה רבנים וגדולים בתורה, פעילותה בגאולת הקרקעות וההתיישבות בגליל, תרומתה להגנת זכויותיו של המיעוט היהודי בצפון הארץ בימי השלטון העותומני - עשוה במרוצת הדורות ראויה לשמה, ואת שמה - ראוי לה.
תחילתה של השושלת בארץ נעוצה ברב שמואל עבו. הוא נולד באלג'יר בשנת תקמ"ט - 1789, לאביו אברהם, סוחר גדול שעסק ביצוא תוצרת ארצו לארצות חוץ, למד בתלמוד-תורה ובישיבה והוסמך לרבנות. בשנת תקע"ז -1817 עלה ארצה עם הוריו ומשפחתו והתיישב בצפת. נולדו לו שלושה בנים - אברהם, יצחק ויעקב - ושתי בנות: שרה ושמחה. לאחר שנים אחדות נסע להודו וקיבל מידי דוד ששון את המונופול למסחר בצבע הבגדים "ניל" (אנילין) בארץ ישראל ובסביבתה. לבקשת ששון עשה שם שנים אחדות לארגן את הקהילה היהודית ולהיות לה לרב ולמורה. בהודו נתקל לראשונה בעדת "בני ישראל" שהפצירו בו לחפש פתרון לבעייתם, כדי שיוכלו להיחשב יהודים לכל דבר. בשובו לארץ העלה את הסוגייה לפני רבני צפת וירושלים, וב-1859 יצא לשם בשנית ונוכח ש"בני ישראל" מילאו אחרי כל הדרישות הדתיות כפי שנתבקשו. לאות הוקרה על פועלו, הקימו יהודי בומביי בית הכנסת אורחים על שמו של הרב שמואל עבו.
כשביקר בהודו בשנת תרכ"ט -1869 אברהם חיים עבו, בנו של שמואל, מצא להפתעתו, שיהודי בגדד מוסיפים להרחיק את "בני ישראל". כאשר מחה בפניהם סוכם לפנות לרבני צפת לפסיקה. תשובתם של רבני צפת הייתה, שיש לראות ב"בני ישראל" יהודים כשרים לכל דבר. הם אף כתבו בעניין זה פסק הלכה מפורט בשנת תר"ל, והחותם הראשון עליו היה הרב שמואל עבו.
ראוי לציין שבשנת תשכ"ב - 1952 , כשהתעוררה סוגייה זו מחדש, והפעם במדינת ישראל - התבססה הרבנות הראשית בארץ, בראשותם של הרב נסים והרב אונטרמן, על פסק ההלכה, שנפסק אז על ידי רבני צפת, בראשותו של הרב שמואל עבו ז"ל, וחזרו ונתנו תוקף לאותה פסיקה, אשר על פיה, "בני ישראל" הנם יהודים לכל דבר.

הרב אברהם חיים המשיך לעקוב בהתמדה אחר יישומו של פסק הדין, לגבי "יהדותם" של "בני ישראל" בהודו. מדי פעם היה מבקר שם בשליחותו של אביו בעניינים עסקיים (הסחר באנילין) וניצל את שהותו, כדי ללמד תורה ולייעץ לעדת "בני ישראל" בנושאי הלכה והיה אהוד ונכבד מאוד בעיניהם. הוא נקשר נפשית לצאן מרעיתו שם והם אליו ולבו לא נתנו לנטשם. יחד עם זאת, הוא גם הרים תרומות להרחבת החצר של הרשב"י במירון והתקין דלת ברזל למבנה המרכזי, כדי למנוע מעדרי הצאן של הכפריים לחלל את המקום. כל חייו היו קודש לכלל. הוא נפטר בהודו, תוך כדי מילוי שליחותו הציבורית, נטמן שם, וקברו הפך לאתר מקודש בעיניהם של רבים מיהודי הודו .

גרסה להדפסה

©כל הזכויות שמורות,All rights reserved.