ההגדה לבית עבו - Lag B’Omer and the Abbo Family Tradition of Safed


בית עבו בצפת מקלט לעולים בלתי ליגאליים בשנות ה- 30

מאז ומתמיד שימש בית עבו מעון ומקלט לעשוקים ולנרדפים של כל שלטון עריץ זר - בלי הבדל דת וגזע. בשנות ה-30 המוקדמות הפך הבית תחנת מעבר לעולים יהודים "בלתי לגאליים" ( אליבא דשלטונות המנדט). הייתה זו פעולה משותפת לכל בני המשפחה: הבן, רפאל, היה מבריחם את הגבול הצפוני, בדרך לא דרך,"בלילות חשוכי כוכבים", ממש כמילות השיר, שנולד מאוחר יותר בתקופת ההעפלה של הפלמ"ח .
האב, מאיר, העניק להם מחסה וכסות (שהרי עפ"י רוב מולטו מסוריה בעירום ובחוסר כול) ואף דאג לציידם בתעודות המתאימות. הודות לקשריו ההדוקים עם עובד מדינה ערבי ותיק, שהיה ממונה בימי השלטון העותומני על הוצאת תעודות לידה - הצליח להשיג את החותמות המקוריות מאותה תקופה, ובאמצעותן היה מנפיק לעולים החדשים מסמכים המאשרים, שהם נולדו בארץ...
לאחר שהדבר נמשך כשנתיים, ועקב הלשנה - החליטו הבריטים לערוך חיפוש פתע בבית עבו.
ב-כ בשבט, תרצ"ה(1935), בשעות אחה"צ, התדפקו אנשי הבולשת הבריטית, מלווים בכוחות משטרה מוגברים על שערו של הבית. במקום נערך חיפוש מדוקדק ויסודי, ולא היה חסר הרבה, שיגלו את החותמות, שהיו מוסתרות בתוך מנורת נפט ישנה ממתכת. מפקד הבולשת פתח את דלת הארון, שבו ניצבה המנורה והושיט ידו לעברה, כשלפתע נשמט מתוכה גיליון נייר,שהצהיב משני הזמן. הוא פרש אותו לפניו בסקרנות ורגע ארוך התבונן בו כמהופנט, מבלי יכולת להתיק את עיניו מסמל המלוכה הבריטי, שהתנוסס בכותרתו. היה זה מכתב התשובה של המלך ג'ורג' לברכה ששיגר לו חברו לספסל הלימודים, מאיר עבו, עם עלותו לכס המלוכה.
אט אט, בזהירות ובמתינות, כמעט ביראת כבוד, קיפל הבלש חרש את האיגרת והחזירה למקומה אל תוך המנורה, בלי להתעניין עוד בתוכנה. אחר כך פנה לעברו של מאיר עבו, ואמר בטון מתנצל: "מיסטר עבו, אני מבקש את סליחתך...אין ספק, שנפלה כאן טעות איומה...". אסף את אנשיו ועזב את המקום.
שעה ארוכה לאחר מכן עדיין נותרו בני המשפחה המומים מהנס, שהתרחש זה עתה לנגד עיניהם, ומאיר עבו רשם בכתב ידו על העטיפה הפנימית של מחזור התפילה שלו:


©כל הזכויות שמורות,All rights reserved.