ההגדה לבית עבו - Lag B’Omer and the Abbo Family Tradition of Safed

עדכונים שוטפים Lag B'Omer and the Abbo Family Tradition of Safed פורום דור לדור מן הארכיון גלריית תמונות ראשי
 
  ברוכים הבאים
  ערב ל"ג בעומר תשס"ג
  תחילתה של השושלת
  הרב שמואל עבו
  החסות הקונסולרית
  רעידת האדמה בצפת
  תחילת ההילולה דרשב"י
  הדור השני למסורת
  הרב יעקב חי עבו
  גאולת הקרקע בגליל
  מירון
  ראש פינה
  יסוד המעלה
  משמר הירדן
  הרב יצחק מרדכי עבו
  הדור השלישי למסורת
  מאיר עבו - קווים לדמותו
  בית עבו כמקום מקלט
  הצלת משמר הירדן
  רחל עבו לבית גלדסטון
  מרגלית בן אורי
  הדור הרביעי למסורת
  רפאל עבו
  הדור החמישי למסורת
  צבי עבו
  יוסף עבו - עברון
  מיסטיקה וילדות בצפת
  הדור השישי למסורת
  רפאל עבו
  


יוסף עבו עברון - ממשיכה של המסורת בדור החמישי


יוסף ויהודית עבו עברון

יוסף ויהודית עבו עברון

יוסף עבו עברון, סופר ועיתונאי, דור חמישי למשפחת עבו מצפת ומחזיק מסורת ל"ג בעומר יובל שנים 2014-1964, בסיועה הנאמן של רעייתו יהודית.

את דרכו העיתונאית החל עוד בתקופת המחתרות, בשורות האצ"ל, שאליו הצטרף מהפלמ"ח. כתב וערך את הכרוז המחתרתי המפורסם שיצא נגד הסזון "המחתרת לחטיבה דבר חייל לחייל", ואת החוברת "קול החופש". במסגרת פעילותו באצ"ל השתתף יוסף במבצעים שונים בפיקודו הישיר של "גידי" (קצין המבצעים של האצ"ל, עמיחי פאגלין). ערב מלחמת הקוממיות השתתף בקרבות כיבוש חיפה (ואדי ניסנאס) ובפשיטה הראשונה של האצ"ל על רמלה. כשהתפרק האצ"ל, נמנה עם קבוצת "המייסדים" של תנועת החרות בראשות מנחם בגין.

בצה"ל השתתף בשחרור הגליל בגדוד 11 (חטיבת עודד) כסמל מכונת  ירייה, ובכיבוש "עוג'ה אל חפיר" (ניצנה) בנגב כסמל סיירים בגדוד הפשיטה הממוכן 89 (חטיבה 8).
 

בשנים 1968-1957, שימש כתב בכיר בעיתון "הבוקר", ועורך מדיני של השבועון "מבט חדש", ביטאונה של רפ"י. וראיונותיו המדיניים (במיוחד עם בן גוריון) עוררו הדים בכלי התקשורת בארץ ובעולם. שימש גם כסופר צבאי, וכתבותיו על קרבות האוויר במלחמת ששת הימים זיכוהו במכתב הוקרה אישי ממפקדת חיל האוויר. בשנים 1991 -1969 שימש כדובר התעשייה הצבאית; ייסד וערך את ביטאונה המקצועי בתעש, שזכה להערכה רבה.

sagrirספריו – "ביום סגריר" 1969 (הוצאת "אותפז") ו"סואץ מבט חדש" 1986 (הוצאת "מודן" ) הוסיפו נדבך היסטורי חשוב לחקר הסיבות שהביאו ל"מבצע סואץ"; "התעשייה הביטחונית בישראל" 1980 ו- "מגן ורומח" 1991 (הוצאת משרד הביטחון) מפרטים בהרחבה את תולדות הייצור הביטחוני בארץ וזיכוהו בפרס תעש של משרד הביטחון .
הספר "גידי – המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל" בהוצאת משרד הביטחון (אפריל 2000) זורה אור חדש על אירועים דרמטיים בתקופת המחתרת, כמו פיצוץ מלון המלך דוד, פריצת כלא עכו, תליית הסרז'נטים ועוד. הספר זכה להדים חיוביים בכלי התקשורת, עורר פולמוס ציבורי היסטורי ער (במיוחד בעיתון "הארץ"), ותורגם לאנגלית בהוצאת "גפן" (2009). בשנים 2014-2005, שימש כעורכו של מגזין מדיני לאומי באינטרנט, בשם מִ ז כּ ר. כתבותיו התפרסמו ב"מקור ראשון", ב"ערוץ 7", ובטור דיעה קבוע ב"מחלקה ראשונה".

משחר נעוריו התנדב לשירות הלאומי.  היה מ"כ מטעם ה"הגנה" (גבע 1944); נוטר במשטרת היישובים העבריים (1945), וכשפשטו שלטונות המנדט הבריטים על מושב ביריה ב- 27 בפברואר 1946 ואסרו את מגיניה - הוביל יוסף   כ- 500 גדנ"עים בשבילי מסתור וואדיות, מתחת לאפם של הבריטים, היישר אל גבעת ביריה הכבושה, כדי להקים שם משלט חדש. מאוחר יותר הוא מצטרף למחלקה הימית של הפלמ"ח בגבעת השלושה. בשלהי 1946 , כשתנועת המרי העברי התפרקה, נטש את שורות הפלמ"ח והצטרף לאצ"ל {ח"ק תל אביב). ב- 1947 פרסם איגרת גלויה לחבריו בפלמ"ח , "דבר חייל לחייל", האיגרת זכתה לתשובה מטעם ההגנה, ול"תשובה לתשובה" מטעמו של מנחם בגין, שהגדירהכ"כרוז הטוב ביותר של האצ"ל". (הפרשה כולה מוזכרת בספרו של מנחם בגין – במחתרת כרך ג' עמ' 40 ). לאחר מכן הוציא לאור חוברת בשם "קול החופש", שראתה אור בסטנסיל ב-1947 עפ"י הוראתו הישירה של מפקד האצ"ל, מנחם בגין, שאף שיגר לכותבה איגרת ברכה אישית.

ביולי 1949 (עדיין בשירות חובה בצה"ל) נשא לאשה את יהודית בת נחמיה קנטרוביץ (נכדתו של ר' ניסן קנטרוביץ מאבות מייסדיה של רחובות ומצאצאי הגר"א). השניים הכירו בשורות האצ"ל. נולדו להם שתי בנות: אלומה ורפאלה, ושני נכדים, זוהר ורוני.

יוסף עבו עברון, ל"ג בעומר 1987

יוסף עבו עברון, ל"ג בעומר 1987

עם פטירת אביו, רפאל עבו ז"ל, בשנת 1964, קיבל יוסף לידיו את מסורת הוצאת ספר התורה מבית עבו למירון בערב ל"ג בעומר ובה החזיק יובל שנים בסיועה הנאמן של רעייתו יהודית. יוסף הרחיב את הצביון הממלכתי עממי של הטקס המסורתי, הציב במה בחצר - לנאומים וברכות של אישי ציבור, שרים, חברי כנסת וראשי ערים. גם נציגי שגרירות צרפת הוזמנו באופן קבוע, בהביאם את ברכת ממשלתם למשפחת עבו, שאבותיה שימשו נציגים קונסולריים בגליל מטעמה במשך שלושה דורות רצופים.

בתקופתו הגיעו אורחים מכל קצווי הקשת העדתית בישראל, דתיים וחילוניים כאחד, כולל בני המיעוטים בגליל: דרוזים וצ'רקסים שגם בעבורם נחשב הרשב"י קדוש. בימיו נטלו חלק בלתי נפרד בשמחה משלחות תושבים מאריאל, עובדי בתי הזיקוק בחיפה ותושבי רמת הגולן.

ראש העיר אריאל, נחמן רון, בראש משלחת מאריאל בבית עבו (1988)

ראש העיר אריאל, נחמן רון, בראש משלחת מאריאל בבית עבו (1988)



 תרומתו הייחודית למסורת התבטאה בעבודתו העיתונאית, הספרותית והמחקרית היסטורית. היה הראשון שליקט ביסודיות את כל החומרים ההיסטוריים של מסורת בית עבו וביצע תיעוד דוקומנטרי נרחב בדפוס ובאינטרנט. כתב את הערך "משפחת עבו האגדה הגלילית" -בספר "סיפורי משפחות" בעריכת זאב ענר, (הוצאת משרד הביטחון 1990) , הוציא וערך חוברות מקיפות בעברית ובאנגלית. הקים לראשונה את אתר האינטרנט "ההגדה לבית עבו", ובו מידע על תרומתה הייחודית של משפחת עבו להתיישבות היהודית בגליל ועל מסורת ל"ג בעומר. כתב והעלה לאנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה את הערך "משפחת עבו". טיפח ועודד מחקרים אקדמיים על משפחת עבו כגון מחקרו של ד"ר יוסף שרביט (אוניברסיטת בן גוריון): "צרפת בגליל במאה ה י"ט", הכולל פרק שלם: "משפחת עבו וההתיישבות בגליל", -ומחקרה של פרופ' רות קרק על אגרות מונטיפיורי (המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית).

בזכות פעילותו התקשורתית הענפה הכניס יוסף את המסורת לסיקור עיתונאי קבוע בעיתונות, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט, כך הגיע שמעה לכל בית בישראל. במסגרת שאיפתו להפוך את בית עבו בצפת העתיקה למוזיאון לתולדות מסורת ל"ג בעומר ומשפחת עבו, פעל רבות עד שהצליח ב 4 במרץ 1975 להביא את ועדת הפנים של הכנסת להמליץ בפני שר הפנים להכריז על בית עבו כעל אתר היסטורי ואף לסייע בשיקום הבית.
יזם והקים ב 2011, ועד ארצי להגנה של שלמותו וצביונו של הרובע ההיסטורי העתיק של העיר ונלחם על שימורו.
יוסף קיים את הטקס במשך 50 שנה בכל מצב לרבות במלחמת ששת הימים וביום הפיגוע הנורא באביבים.
המשפט "התהלוכה תמשיך לצעוד!"   – כותרת כתבת הספד ב"מעריב" על אביו רפאל ז"ל - היה נר לרגליו כל חייו.

 

שגריר צרפת, אלן פיירה, עונד ליוסף עבו עברון את אות "אביר מסדר הכבוד" מטעם נשיא צרפת, עיריית צפת.שגריר צרפת, אלן פיירה, עונד ליוסף עבו עברון את אות "אביר מסדר הכבוד" מטעם נשיא צרפת, עיריית צפת.

 

 

בשנת 1987 הפתיע את יוסף שגריר צרפת בישראל, אלאן פיירה, והעניק לו בשם נשיאו, פרנסואה מיטראן, את תואר אביר מסדר הכבוד, "על שקידתו בטיפוח המסורת וקשרי הידידות בין ישראל לצרפת"

חמש שנים לאחר מכן, בערב ל"ג בעומר תשס"ב (2002), במעמד החגיגי של הוצאת ספר התורה מבית עבו – העניק ראש העיר של צפת דאז, מר עודד המאירי, 
תעודת אזרחות כבוד
 של העיר צפת, ליוסף עבו עברון "על שמירת המסורת והמשכיותה הנפלאה". 

בערב ל"ג בעומר תשע"ג, 2013, במלאות יובל להחזקתו במסורת, העניק לו ראש העיר צפת, אילן שוחט, שי מיוחד: שופר קרן מצופה כסף, כאות הוקרה למסירותו ודבקותו בהובלת המסורת זה 50 שנה. פחות משנה לאחר מכן, נאסף יוסף עבו עברון אל אבותיו בשיבה טובה ובמות נשיקה, והמסורת עברה לעו"ד רפאל עבו, בן אחיו צבי עבו ז"ל.


מדור לדור - יוסף עבו עברון הדור החמישי ורפי עבו הדור השישי, 2012

מדור לדור – יוסף עבו עברון הדור החמישי ורפי עבו הדור השישי, 2012



אלומה ורפאלה - הדור השישי למסורת - ליד ארון הקודש בחצר בית עבו, 2004 תשסד רפאלה וזוהר - דור שישי ושביעי למסורת, בית עבו תשסד 2004 רפאלה זוהר ורוני, הדור השישי והשביעי למסורת, תשסד 2004 יהודית עבו עברון ובתה אלומה, רוקדות בחצר בית עבו, 2004 תשסד טקס הענקת אביר מסדר הכבוד של צרפת ליוסף עבו עברון בלשכת ראש העיר צפת. משמאל לימין: יוסף, ראש העיר מר זאב פרל, שגריר צרפת אלאן פיירה, הבנות אלומה ורפאלה. יהודית עבו עברון ובתה רפאלה,בית עבו תשסג 2003
גרסה להדפסה

©כל הזכויות שמורות,All rights reserved.