ההגדה לבית עבו - Lag B’Omer and the Abbo Family Tradition of Safed


מסורת בת חמישה דורות של תהלוכת ספר התורה
בערב ל"ג בעומר מבית עבו בצפת למירון


מאת יוסף עבו עברון

ערב ל"ג בעומר תשס"ג
על הבמה המקושטת שבחצר בית עבו העתיקה בצפת, המלאה מפה אל פה קהל משולהב - ניצב התורן של המשפחה ומכריז בקול נרגש:
"אני יוסף בן רפאל, בן מאיר, בן יעקב, בן שמואל עבו - דור חמישי למסורת - מתכבד בזה לפתוח את חגיגות ל"ג בעומר בצפת ובמירון, זאת השנה המאה ושבעים למסורת, החמישים וחמש למדינת ישראל..."


יוסף עבו עברון פותח חגיגות ל"ג בעומר, 1987.
מימינו ראש עיריית צפת זאב פרל, שגריר צרפת בישראל מר אלן פיירה ורעייתו.



במשפט פותח זה, מפי ראש משפחת עבו, מתחילות מדי שנה, זה חמישה דורות ברציפות, החגיגות המסורתיות של ההילולה דרבי שמעון בר יוחאי.
ראשיתן בטקס הוצאת ספר התורה העתיק של משפחת עבו והובלתו למירון ברוב עם והדר, מאותו בית היסטורי שברובע הספרדי בצפת, שיסודותיו הונחו על ידי אבות המשפחה בראשית המאה ה-19.
אותו יום עוטה העיר צפת חגיגיות. סמטאות הרובע ספרדי המוזנחות מקיצות לרגע מתרדמת כל ימות השנה, לקול מצהלות החוגגים ובית משפחת עבו הופך שוב למגדלור, השולח את אלומת אורו אל נבכי הזמן.


תהלוכת ספר התורה מבית עבו בדרכה למירון


וכך מתאר את החגיגות מלפני דור, הסופר והעיתונאי,בן הגליל ויליד ראש פינה,אהרון אבן חן:

"ההילולה בצפת ובמירון הייתה ה"אטרקציה" של שנות נעורינו, לה ציפינו באותן השנים הרחוקות של ריקנות ושיעמום. הקרנבל של פורים בתל אביב הלהיט אמנם את דמיונם של נערי המושבות בגליל העליון, אך תל אביב הייתה רחוקה, רחוקה מאוד, ואילו לצפת ולמירון הגענו ברכיבה על סוסים ועל חמורים.כמובן, שלא החמצנו מעולם את ה"זאפה" הגדולה שבצפת. בשם הערבי, "זאפה" (ז' פתוחה פ' רפויה וסגולה) קראו הספרדים לאותה תהלוכה, שהייתה עושה דרכה מבית עבו במעלה הסמטאות, כשהיא מתלקחת ומשתלהבת, ה"כלי-זמר" מריעים בקלרינט, בתוף ובמצילתיים, והקהל נאפד התלהבות ונוטף זיעה, מפזז ורוקד עם ספר תורה ומשמיע זמירות בשבחו של בר-יוחאי, בעברית, באידיש וב...ערבית!

'בר יוחאי, אשריך! בר יוחאי, אשריך'...היינו יורדים אל הרובע הספרדי ומגיעים עד החצר של משפחת עבו, שהכניסה אליה דרך שער מקומר מסויד. בחצר עמדו ניחוחות פרחי היסמין, הפול, הנענע, הרודה, ושאר בשמים מזרחיים, בעל הבית, ר' מאיר עבו, מאיר פנים ומדושן-עונג, שלידו עברה ה"חזקה" על הוצאת ספר התורה, מידי אביו וסבו, מקביל היה ליד השער פני נכבדים יהודים וערביים, פקידים ומושלים בריטיים.
הנשים מזליפות היו על הבאים מי-ורדים בקנקנים מזרחיים, ויש מהן פוצחות ב'זאגאלית',תרועות שמחה".
(מעריב - "ימים ולילות" - 3.6.76)


יוסף עבו עברון, דור חמישי למסורת, 1987


רפאל עבו - אביו, דור רביעי למסורת, 1963

במה זכתה משפחת עבו להיות היחידה בארץ - ואולי אף בעולם - המקיימת מזה דורות, באורח פרטי, טקס ציבורי דתי ממלכתי, שהפך במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מהווי הפולקלור הלאומי של מדינת ישראל?

©כל הזכויות שמורות,All rights reserved.