ההגדה לבית עבו - Lag B’Omer and the Abbo Family Tradition of Safed

עדכונים שוטפים Lag B'Omer and the Abbo Family Tradition of Safed פורום דור לדור מן הארכיון גלריית תמונות ראשי
 
  ברוכים הבאים
  ערב ל"ג בעומר תשס"ג
  תחילתה של השושלת
  הרב שמואל עבו
  החסות הקונסולרית
  רעידת האדמה בצפת
  תחילת ההילולה דרשב"י
  הדור השני למסורת
  הרב יעקב חי עבו
  גאולת הקרקע בגליל
  מירון
  ראש פינה
  יסוד המעלה
  משמר הירדן
  הרב יצחק מרדכי עבו
  הדור השלישי למסורת
  מאיר עבו - קווים לדמותו
  בית עבו כמקום מקלט
  הצלת משמר הירדן
  רחל עבו לבית גלדסטון
  מרגלית בן אורי
  הדור הרביעי למסורת
  רפאל עבו
  הדור החמישי למסורת
  צבי עבו
  יוסף עבו - עברון
  מיסטיקה וילדות בצפת
  הדור השישי למסורת
  רפאל עבו
  


ל"ג בעומר ומסורת בית עבו בצפת

27 שנה לפני ייסודה של ההסתדרות הציונית בבאזל;
50 שנה לפני יישובו של עמק יזרעאל;
39 שנה לפני הקמתן של דגניה וכינרת;
12 שנה לפני העלייה הראשונה של הבילו"יים ויסודה של גדרה - הניחה משפחת עבו מצפת את היסודות להתיישבות היהודית החקלאית בגליל ובעמק החולה.

"אין תיאור יישובי ברחבי הגליל, הסוקר את ההתפרסות היישובית היהודית באותה תקופה, שבו לא משתרבב שם משפחת עבו, האחים עבו, "בני החכם שמואל עבו " - כותב ד"ר יוסף שרביט, תחקירן ומרצה להיסטוריה באוניברסיטות בן גוריון ובר אילן, בחיבורו המקיף: "צרפת בגליל במאה ה-יט", תוך שהוא מקדיש פרק נכבד לחלקה של השושלת הקונסולרית של משפחת עבו בעידוד ההתיישבות היהודית.
"ההיסטוריוגרפיה של יישוב ארץ ישראל במאה ה- 19 - הוא מציין - מיעטה-התעלמה מהתרומה הייחודית של משפחת עבו ברכישת קרקעות, שהיוו את המסד , שעליו יוקמו יישובים בשנות
ה- 80 של המאה ה-יט, בבקעת החולה, בגליל העליון ובגליל התחתון. הדבר נבע, בין היתר,
מהיחס המורכב והאמביוולנטי של המחקר בכל הקשור ליישוב הישן".
יש להצביע ביתר הרחבה על תרומתה של משפחת עבו, בעיקר בשלב המקדים את כינונן של המושבות ב'עלייה הראשונה' ואף מאוחר יותר", מסכם ד"ר שרביט.

תחילתה של מסורת ל"ג בעומר נעוצה במשפחת עבו בצפת
גולת הכותרת בפעליו הברוכים של אבי שושלת משפחת עבו, הרב שמואל עבו, בראשית דרכו בארץ הקודש, הייתה, ללא ספק, גאולת חלקת הקבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון, שיקומו, והקמתו של בית הכנסת הניצב מעליו עד עצם היום הזה.
ב- 1870, שמונה שנים לפני ייסודה של פתח-תקוה - רכש הרב שמואל עבו מבעלי הקרקע הערביים כ- 7000 דונם אדמה חקלאית בכפר מירון ויישב שם עשרות משפחות יהודיות מיוצאי כורדיסטאן.
לאות הוקרה על גאולת קברו של הרשב"י העניקה לו הקהילה היהודית בצפת ספר תורה על שמו, מצופה כסף וזהב, ובערב ל"ג בעומר תקצ"ג (1833) הובל ספר תורה זה בפעם הראשונה, ברוב עם והדר, מחצר בית עבו בצפת אל קבר הרשב"י במירון.
כך נרקמה מסורת מיוחדת במינה: פתיחתן של חגיגות ל"ג בעומר בבית עבו בצפת. במרוצת הזמן הן הפכו לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי-עממי לא רק של צפת אלא של הארץ כולה, כשהלפיד עובר, זה הדור החמישי, מאב לבן, וכל אחד מנושאיו רושם דף נוסף בסגה העממית רבת ההוד: ההגדה לבית עבו.



גרסה להדפסה

©כל הזכויות שמורות,All rights reserved.