זאב כהן ז”ל, נכדו של מאיר עבו מבתו, גולדה (זהבה), סייע רבות בימי חייו הקצרים להמשכה של מסורת ל”ג בעומר. עוד בילדותו נהג להתנדב מדי שנה ליטול חלק פעיל בעבודות הכרוכות בהכנתו של הטקס המסורתי בבית עבו.
בליל רביעי, 6 במאי 1948, בקרב הראשון לכיבוש צפת, התנדב איש ה”הגנה”, זאב, מ”כ וסייר מעולה, להוביל יחידת פלמ”ח לכיבוש “המצודה”, אותה גבעה רמה ששלטה על העיר כולה, והייתה מוחזקת על ידי האויב. הקרב היה קשה ואכזרי והשתולל עד אור הבוקר. עוד בתחילת ההתקפה שמעו אותו זועק “נפצעתי”, ומאז נעלמו עקבותיו. בעוד כל אנשי הפלמ”ח שהוביל, לרבות הפצועים וגופות ההרוגים חולצו משדה המערכה – זאב ננטש למרגלות הפסגה וגופתו נתגלתה רק כעבור חמישה ימים, לאחר שחרור העיר.
אבל כבד ירד על העיר צפת. נערכה לו לוויה צבאית וכל תושבי העיר ליווהו למנוחתו האחרונה.


זאב הסייר על המצודה 1943
הוא אהב לשוטט בין סלעיה ובין צמחי הבר.
ב-6 במאי 1948 טיפס אל פסגתה בפעם האחרונה. הוביל יחידת פלמ”ח אל מעלה הפטמה,
היחידה חזרה בשלום בלי הסייר, זאב.


את השיר הבא כתב לזכרו חברו מילדות ומנוער, בן דודו, יוסי עבו (עברון)
חברי ובן דודי, זאב

לזאב
איך דעך הגפרור שהצית להבה
במצודת הגליל אש שלח – וכבה ?
איך אבדו לחיים, תום ילדות, אהבה,
איך בדיחה עליזה נחתכה באיבה ?
איך גוועו נעורים – איך נגוז החלום
בלי פרידה, בלי שלום – ?
איך נפלו גיבורים ?

לזאב
הנה שוב זורחת השמש
ומשק האביב בחלל מפכה;
וזורמים החיים כשלשום, כמו אמש:
המפל, ההרים, הסלעים – הכול לך מחכֶה
ואצים ילדים, מבית ספר שבים
צוהלים, צוחקים ורבים;
סואנים הרחובות מהמיית עלומים
רק אתה כה חסר – סהדי במרומים.

ואתם, לוחמי תש”ח,
המעטים ששרדו מהדור,
התוכלו שלא לזכור –
אותם ימים חשוכים, מאחור ?
אותו ערב גשום, אותו לילה צונן,
מתי מעט הצעירים
שיצאו עם הסטן
מול האש והתופת – על העיר להגן ?
אותו נער מפקד, בלי דרגא, בלי מדים,
שהעפיל לפסגה בראש מסע הדמים
ונותר שם בדד, כשיבולת שדופת קדים
שכוח אל ואחוות לוחמים – ?

ועתה שוב אביב – השמש זורחת
וירוקה המצודה, שוגה ופורחת,
וצצות רקפות, כל גבעול קט נפתח,
וחלפה הסערה – והכול כבר נשכח
אך חי אותם תמרות אש וחום,
חי אותו לילה אפל שהוליד את היום,
אלמלא השה שהתנדב עולה לדור
כי עתה גם עתה לא בקע עוד האור

אהבתיך, נעמת לי מאוד, בן דודי זאב,
השנים חולפות, ולא פג הצער,
לא שכך הכאב.

להלן הכתבה לזכרו מתוך ספר “יזכור” לחללי מלחמת השחרור: