הרב יעקב חי עבו

הרב יעקב חי עבו, למד בתלמוד-תורה ובישיבה והוסמך לרבנות; כשבגר, עזר לאביו בניהול ענייני הקונסוליה ובעסקי המסחר הגדולים וגם בגאולת קרקעות בסביבה. הוא נשא לאישה את אסתר-מלכה, בת ר’ יצחק כהן מליוורפול, נכדתו של נפתלי כהן-צדק, שעה שביקרה בארץ עם הוריה – והיא עדיין בת חמש-עשרה.

על הדרך שבה התוודע הרב הספרדי הצעיר מצפת אל התיירת האנגלייה והתאהב בה “ממבט ראשון”, סיפר בזמנו הבן, ר’ מאיר עבו ז”ל, לאהרון אבן- חן, עיתונאי “מעריב” ויליד הגליל:

“יום אחד, בשנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת, ראה סבי אורחת גמלים עוברת ברחוב, ועל הגמלים תיירים לבושים פראנז’י (אירופית). עודו ניצב ומסתכל בסקרנות בכבודה החולפת על פני שער חצרו, השתולל לפתע גמל אחד, ומעל דבשתו צנחה לארץ נערה רכה ויפהפיה. נשאנוה על כפיים לביתנו, על מנת להשיב את רוחה, ותוך כדי כך התברר, כי התיירים לא היו אלא בני משפחתו של הרב הראשי מליוורפול, שהיה חובב ציון מובהק. המשפחה, שכללה את הרב ואשתו ואת שתי בנותיו, וכן מספר ידידים מאנגליה, הגיעה בספינה לנמל עכו, ושם הקביל את פניהם הקונסול הבריטי שבעיר, סיניור אברהם פינצי, ששכר להם גמלים, וראשית דרכם הייתה לעיר הקודש, צפת.

ימים אחדים עשתה משפחת הרב מליוורפול בביתו של שמואל עבו, והנערה כה מצאה חן בעיני הרב- הקונסול, עד שמיהר לבקש את ידה לבנו. ההורים, שהתרשמו מהכנסת האורחים המכובדת של משפחת עבו, ומאהבתם את הארץ – ניאותו לשידוך; וכך נישאה אסתר-מלכה כהן-צדק מליוורפול לרב הספרדי הצעיר, עטפה ראשה ב”יאזמה” ספרדית כמנהג הימים ההם וקיבלה על עצמה את מנהגי המקום. אחותה הצעירה ממנה, גולדה, נישאה לקונסול הבריטי בעכו, אברהם פינצי, שמעשי גבורה רבים נזקפו לזכותו והיה מכובד מאוד בעיני ערביי האזור.
כשנפטר, השתקעה אלמנתו הצעירה בצפת והגיעה בה לגיל מופלג; בהיותה בת 80 ומעלה, הקבילה את פני הנציב העליון הראשון, סר הרברט סמואל, בבואו לקייט עם בני משפחתו בצפת. היא סמכה ידה על ראשו ובירכתהו ברכת כוהנים באנגלית, ואף הגישה לו מתנה נדירה: תצלום כיתה של בית הספר היהודי בליוורפול, ובו נראים היא ואביו מסובים זה ליד זו, תלמידים באותו המוסד…”

(הבית מול הג’רמאק, אהרן אבן חן, מעריב – “ימים ולילות” 3.6.76)

חתימת הרב יעקב חי עבו מתוך “מן הגנזים” – אגרות ותשובות אל הרב אלפנדארי שנת תרס”ג