הרב יצחק מרדכי – הקונסול השלישי לבית עבו

כשנפטר יעקב חי עבו, אמור היה בנו, מאיר, להתמנות במקומו לקונסול (שכן גם אביו וגם סבו שימשו במשרה זו), אולם מהיותו צעיר לימים, עברה הכהונה לדודו (אח אביו), יצחק מרדכי, ששימש בה עד מלחמת העולם הראשונה. כאחיו, הרב הקונסול, יעקב חי, המשיך יצחק מרדכי בפעילות ענפה להגנת זכויותיהם של תושבי צפת ושל היישובים היהודים בגליל.

במיוחד דאג למילוי צורכיהם הדתיים והחומריים של המתיישבים החקלאיים במירון, וכשניסו הרשויות העותומניות – לאחר פטירתו של יעקב חי עבו – להשתלט על אדמות הכפר ולגרש את מתיישביו – נחלצו הקונסול יצחק מרדכי ואלמנת אחיו, אסתר מלכה, לעזרה והבהירו שאדמות מירון הנם רכושה ונחלתה של משפחת עבו הנהנית מחסינות דיפלומטית של צרפת – והשלטונות נרתעו ומזימתם לא יצאה אל הפועל.

חתימת הרב יצחק עבו, 1903

יצחק מרדכי היה יהודי גאה ושומר מצוות ונלחם בקנאות נגד המיסיונרים הקתולים, שהשקיעו מאמצים רבים לצוד כאן נפשות. הוא סייע לשקם את בית הכנסת ע”ש יוסף בנאה (הצדיק הלבן) העומד על תלו עד עצם היום הזה והרבה לנדב כספים לצורכי הקהילה בצפת.
אחת מתרומותיו החשובות הייתה ספר תורה עטור כסף וזהב לתהלוכה המסורתית בערב ל”ג בעומר מבית עבו לקבר הרשב”י במירון. ספר תורה זה, ששמו חרוט עליו באותיות כסף, נישא עד היום בטקס החגיגי מבית עבו למירון.

בנו של הרב יצחק מרדכי עבו – הנקרא על שם דודו – יעקב חי עבו – אוחז בספר התורה שתרם אביו.

ו

הוא התאלמן פעמיים: שרה, אשתו הראשונה, מתה זמן קצר לאחר שילדה לו את בתו, מזל; מאשתו השנייה, נחמה, נולדו לו שתי בנות ובן: חנה, שמחה ומאיר. כעבור שלוש שנים מלידתו של מאיר – היא נפטרה. מאשתו השלישית, מסעודה, נולד בן זקוניו, וייקרא שמו על שם דודו, יעקב חי. כעבור שנתיים, ב 1915, נפטר יצחק מרדכי שבע שנים ומעש, והוא בן 79 שנים.

בנו, יעקב חי, נולד ב-1913 והתייתם מאביו בגיל שנתיים. שירת במלחמת העולם השנייה בצבא הצרפתי ונפל בשבי הגרמני. בתום המלחמה שימש כראש הקהילה היהודית בקורסיקה, שם נשא לאשה את קליר, שילדה לו שתי בנות – אלין ולילי – ובן, יצחק מרדכי (על שם אביו).
מדי שנה נהג להגיע להילולה בבית עבו בערב ל”ג בעומר ולהשתתף בתהלוכת ספר התורה למירון כמסורת אבותיו, עד פטירתו בשנת 2005.