ישי מימון

ראש העיר צפת

ב-15 במאי 1974 חווה התלמיד, ישי מימון בן השש עשרה את הטראומה הראשונה הקשה בחייו: התקפת רצח של חוליית מחבלים על בית ספרו בעיירה מ ע ל ו ת. מתוך 90 התלמידים שהוחזקו כבני ערובה – שישה עשר מצאו אז את מותם; וכן, משפחה בת שלוש נפשות, וחייל צה”ל. שבעים נפצעו ואחדים נפטרו מפצעיהם בימים שלאחר מכן. שלושת המחבלים, אנשי החזית הלאומית לשחרור פלשתין (שמנהיגה נאיף חוואתמה), נהרגו מאוחר יותר בהסתערות חיילי צה”ל על בניין בית הספר. בין הבודדים שניצלו אז היה ישי מימון. הוא נחלץ בלי שנפגע פיזית, אולם הזעזוע הנפשי שעבר לא נמחה עוד ממנו. את הטראומה השנייה הוא חווה כראש עיר, ביירי הטילים על צפת, כשהופגזה קשות במלחמת הגליל השנייה.
הוריו של ישי עלו ארצה מטוניס ב-1960. הם התיישבו בצפת, מקום שבו נולד וגדל ישי.
את דרכו הציבורית הפוליטית התחיל כעובד מן המניין בעיריית צפת, ומיו”ר ועד העובדים, נבחר למועצת העיר, ובמרוצת הזמן היה לסגנו של ראש העיר דאז, מר משה חניה.
בבחירות האחרונות נבחר לראשות העיר צפת.
מתחילת כהונתו מגלה ישי זיקה עמוקה למסורת ל”ג בעומר של ב י ת ע ב ו ולשיקומו של הבית ההיסטורי, שממנו יוצאת תהלוכת ספר התורה העתיק מצפת למירון למעלה ממאה שבעים שנה ברציפות. הוא אינו חוסך במאמצים להצלחת הטקס, ככל שהוא מתבקש, ואף מעבר לכך. משתתף דרך קבע בפתיחת החגיגות בבית עבו ואף מלווה את התהלוכה המסורתית בשירה ובריקודים, לקול צלילי הכליזמר, לכל אורך דרכה – עד הגעתו של ספר התורה לקבר הרשב”י במירון.
כה לחי.