ההתנחלות במירון
הרב יעקב חי עבו המשיך בדרכו של אביו כגואל קרקעות וכפטרונן של מושבות הגליל.
בכל עת צרה ליהודים היו רואים את הרב הקונסול, עטוי מדי שרד, הולך אל ה”סאריה” (בית הממשלה) או רוכב אל ה”מותצרף” (מושל הפלך) שבעכו, כששני קוואסים (שומרי ראש) הולכים לפניו חגורי נשק ומפנים לו את הדרך.
משטר הקפיטולציות הקנה לקונסולים הזרים השפעה רבה בתקופת השלטון העותומני, וחכם יעקב חי עבו ניצל השפעה זו לטובת היישוב היהודי. על שמו נרשמו רוב הקרקעות, שנרכשו להקמת המושבות בגליל העליון, שכן לנתינים זרים אסורה הייתה רכישת קרקע.
הרב יעקב חי עבו המשיך את הפעולה שהתחיל אביו, הרחיב את בניין בית הכנסת של הרשב”י במירון, רכש את מחצית אדמות הכפר מירון מידי הערבים – כ-7000 דונם – והקים שם יישוב יהודי חקלאי-דתי, אשר תושביו עסקו מחצית זמנם בעבודת האדמה, ומחציתם השנייה בלימוד תורה ובקריאה בספר הזוהר. יישוב חקלאי זה, הקדים בעשרות שנים את ההתיישבות החלוצית הציונית, והיה לפלא בעיני תושבי האזור.
האזינו ליוסף עבו עברון המספר על גאולת הקרקע בגליל במירון, ביסוד המעלה, משמר הירדן, ועל פועלה של אסתר מלכה, רעייתו של הרב יעקב חי עבו. קטע מתוכנית הרדיו ” עם אנשים”, 1985, מראיינת דנה הררי