ייסודה של ראש-פינה ותקרית הדמים שאיימה להחריבה

בשנת תרמ”ב סייע הרב הקונסול, יעקב חי עבו, לדוד שו”ב, מראשי המייסדים של ראש פינה, ברכישת הקרקע להתיישבות. הוא שימש נשיא כבוד של הוועד הראשון במושבה, ואחיו, יצחק מרדכי, נבחר כ”חבר נכבד” באותו ועד.

מכתב מאגודת המתיישבים אל משפחת עבו בעניינה של ראש פינה. בתחתית המכתב מוזכר עניין ’הערבי הנהרג’ במושבה.

ראש חודש טבת תרמ”ג-1883 נרשם בקורות המושבה ראש פינה, כיום שבו ניצל היישוב הצעיר מחורבן, בזכותו של הרב הקונסול מצפת.

באותו בוקר עסקו המתנחלים בחריש. היו אלה התלמים הראשונים על אדמת המושבה ולא היה קץ להתלהבות. לעת הצהריים עמדו לחוג את כלולותיו של זוג צעיר, שזכה בהגרלה באחת מדירות המגורים הראשונות.
עוד האנשים עוסקים בהכנות לשמחה, נפלט כדור בשוגג מאקדחו של אחד הצעירים ופגע בבנאי ערבי מצפת, שנהרג במקום. חיש מהר עשתה לה השמועה כנפיים והמון ערבי משולהב מצפת, חמוש באלות ובסכינים החל גולש ממעלה ההר, תוך קריאות נקם, לכלות ולהשמיד את היישוב היהודי על יושביו. השייך של הכפר הסמוך, “ג’עוני”, מיהר להזעיק את אנשי כפרו והללו התייצבו כחומה בצורה, ובראשם חג’ עלי גילבוד, להגן בגופם על היהודים.
בינתיים, שיגר דוד שוב את הצעיר ציפריס ברכיבה לצפת, להודיע לקונסול הצרפתי, יעקב חי עבו, על המתרחש ולבקש את עזרתו. הקונסול לא השתהה והגיע מיד עם שני אחיו, חכם אברהם ויצחק מרדכי, מלווים בקוואסים של הקונסוליה ובמשמר חיילים. הם פיזרו את המתנפלים, נטלו עמם את גופת ההרוג ואסרו את הצעיר, שנאשם בירייה.
אט אט נרגעו הרוחות, והפלאחים מהכפר ג’עוני לא נתנו להשבית את שמחת הכלולות והמשיכו לשיר ולחולל עם שכניהם היהודים כל הלילה. הקונסול עבו אסף אליו את קרובי ההרוג והגיע עמם להסכמה על “שביתת איבה“. בסופו של דבר, בסיועו של הברון בנימין (אדמונד) רוטשילד, ולאחר תשלום כופר ועריכת “זבח שלום” כדין – הושגה “סולחה” בין הצדדים והחיים במושבה חזרו למסלולם התקין.

המושבה ראש פינה בשלהי המאה ה- 19, ויקימדיה

הרב יעקב חי עבו ואחיו רכשו ביגיעות מרובות את הקרקעות למושבות יסוד המעלה של עולי מזריץ’ (בתרמ”ג) ומשמר הירדן של עולים מפולין ומאשכנז (בתר”ן). הם עמדו ללא לאות לימין המתנחלים בעת הצרות והתלאות שעברו עליהם. שטחי קרקע גדולים, שהיו לבני המשפחה – נמכרו לפקידות הברון לצורכי התיישבות עברית.

ראו גם  ראש פינה תרמ”ג, תמונת מצב, ספריית הרמב”ם
תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, יעקב חי עבו (עמוד 314) , והעמוד הבא (315)
וכן “משפחת עבו בצפת”, שלמה אביגדורי, הד המזרח, 1943