תחילת ההילולה דרשב”י

עוד במחצית הראשונה של המאה ה-19, שנים ספורות לאחר עלייתו ארצה – רכש הרב שמואל עבו בכסף מלא את חלקת הקבר של הרשב”י במירון והקים שם את מבנה בית הכנסת הקיים עד עצם היום הזה. הוא אף קנה מידי הפלחים באזור כ-7000 דונם אדמה חקלאית בכפר מירון, ועודד עשרות משפחות יהודיות מיוצאי כורדיסטן להתיישב במקום. הללו חילקו את זמנם בין עבודות חקלאיות, בעיקר מטעי זית, ובין לימוד תורה והתעמקות ברזי הקבלה והזוהר בשעות הלילה.
יישוב זה הקדים בעשרות שנים את ההתיישבות החלוצית-ציונית בארץ, והדבר היה לפלא בעיני הערבים תושבי האזור. לאות הוקרה על גאולת קברו של הרשב”י העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל”ג בעומר תקצ”ג – 1833, הובל ספר תורה זה מבית עבו לבית הכנסת של הרשב”י במירון.
כך נפתחה מסורת מיוחדת, שהפכה, במרוצת הזמן, לחלק בלתי נפרד של הפולקלור הדתי-עממי של צפת והגליל כולו, ומאוחר יותר התפשטה על פני כל הארץ. זמן קצר לאחר מכן, הוחלף ספר התורה הראשון שנידבו יהודי צפת בספר תורה עטור כסף וזהב שתרם הרב הקונסול יצחק מרדכי, וספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה החגיגית היוצאת בערב ל”ג בעומר מבית עבו לקבר הרשב”י במירון.

האמיר עבדול קאדר

ידידות הנעורים של הרב שמואל עבו עם האמיר עבדול קאדר עוד מתקופת שהותו באלג’יר, הניבה באורח פלא פירות חדשים, שעה שדרכיהם נפגשו שוב בארץ ישראל. לאחר דיכוי המרד באלג’יר, הוגלה עבדול קאדר מצרפת ובחר את דמשק למשכנו. קרבתו המחודשת של ידידו משכבר הימים סייעה לא במעט לרב שמואל עבו, כשבא לגאול אדמות בגליל ובעמק החולה.

הנה כי כן – עשרות שנים לפני ההתיישבות הציונית החלוצית בא”י מניח שמואל עבו את היסודות הראשונים להתיישבות החקלאית היהודית. וכל זאת, ביוזמה פרטית ובלי מימון ציבורי, מתוך הכרה דתית לאומית עמוקה שלא תיתכן גאולת עמנו בלי גאולתה של הארץ.

ראו גם : בית עבו והאמיר – מעריב, יצחק זיו-אב

הרב שמואל עבו שימש כרב ראשי וכקונסול בגליל יותר מארבעים שנה. הוא נפטר בשנת תרל”ט-1879 בשיבה טובה , שבע ימים ומעש. אחריו עברה כהונת הרבנות ומשרת הקונסול לבנו, יעקב חי עבו.