מאת אלומה עבו עברון

בזמן שישנתם וחלמתם על מדורות אסורות, אנחנו חגגנו את ערב ל”ג בעומר. אבל אחרת.
בבית עבו, בית המשפחה העתיק בצפת, חבושי מסכות ועם הרבה אלכוהול (בידיים…רק בידיים…) הוצאנו זו השנה ה187 ברצף, את תהלוכת ספר התורה, תהלוכה שהחלה משנת 1833 כשהקהילה היהודית בצפת העניקה למשפחה ספר תורה כהוקרה על תרומתה לצפת ולגליל, בין היתר על גאולת אדמות רבות בגליל – ובמיוחד אדמות מירון וקבר הרשב”י.
ואלו תנאים בלתי אפשריים הציבה לנו גברת קורונה השנה….

והנה ספר התורה יוצא לחופשי, רפי עבו מחזיק המסורת בדור שישי למסורת

רק 19 איש הורשו להשתתף! אסור תזמורת! אסור תהלוכה רגלית בשירה ובריקודים ברחובות העיר כשהכול משליכים סוכריות ופרחים על ספר התורה הנישא בידיים! אסור קהל בחצר! אסור לנשק את הספר!
והכי קשה- מירון סגורה, חסומה בניידות משטרה מהבהבות! איך יגיע אליה ספר התורה לקבר הרשב”י  להשתתף בהדלקה השנתית?
ואכן כאב ראש גדול לבן דודי, רפאל עבו, דור שישי למסורת, מוביל התהלוכה. לו הייתי בן, הייתי אני , דור שישי, מקבלת את התפקיד מאבי ז”ל, יוסף עבו-עברון, שזכה להוביל יובל שנים. אבל…אני בת. אז לא יכולה. והכדור עבר לבן דודי, כבוד גדול ו”תיק” גדול…נו, אז איך מארגנים טקס בזמן מגפת הקורונה?

מילות המפתח הן: יצירתיות, אלתור והרבה אמונה שהתהלוכה תמשיך לצעוד כפי שצעדה ב 1834 בזמן מגפת הכולרה, כפי שצעדה ב1837 אחרי רעידת האדמה שהחריבה כמעט את כל צפת (בית עבו בין הבודדים שנשאר על תלו!), כפי שלא בוטלה ב 1919 במגפת השפעת הספרדית, כפי שיצאה כסדרה ב1929 בזמן הטבח הערבי ביהודי הרובע העתיק של צפת, במלחמות ישראל ובפיגועים הקשים שידעו צפת ההגליל….

אז בן דודי אלתר ואלתר. על 19 המאושרים שזכו לקבל אישור כניסה לטקס הוטלו תפקידים…ראש העיר שוקי אוחנה התבקש להביא את צלם העיריה, סגן ראש העיר, שלמה חדד, תרם את חלקו כחזן ברגע הוצאת ספר התורה מאחורי הפרוכת, הרב הראשי של צפת, שמואל אליהו, התבקש להוביל את הריקודים בחצר ללא מגע ידיים…
ילדיו של בן דודי תפקדו כנגני כליזמר מאולתרים בקלרינט, אורגן ואקורדיאון (איזה מזל ששלחו אותם ללמוד נגינה מגיל צעיר!), אחד מחבריהם התנדב להיות הזמר (ועשה נפלאות בשירים המסורתיים!), בנות משפחה אחרות מונו לאחראיות שידור הטקס בלייב בפייסבוק ובזום, ואנו כולנו צילמנו בנייד, אז סליחה אם יצא לא כל כך מקצועי…
אז בסוף – איך היה?
פשוט נ פ ל א!!!

כשנחסמו כל הנהלים, כל ההרגלים, כל המנהגים – נותרה יצירתיות, אלתור, ואמונה שמה שהיה, הוא שיהיה, גם אם אחרת: התהלוכה תמשיך לצעוד, או ברוח הזמנים – נוע תנוע!

וכך הקהל שלא הורשה להיכנס – צפה מבעד לשער החצר שנפתח לרווחה, וליווה בשירה, מחיאות כפיים וצהלולים את הריקודים עם הספר בתוך חצר עבו, שעבר מכפפה לכפפה.. תמיד מרגש הרגע שבו מוצא הספר מאחורי הפרוכת. או אז מתחולל קסם! שמחה טהורה ואמיתית פורצת – ללא טלוויזיה, ללא עיתונאים, וללא סלבס ואושיות רשת….שמחה שמי שלא היה בתוכה, לא יכול לדמיין!

מבית עבו, נעה השמחה הזו, סוחפת אחריה אנשים במסכות שמםריחים נשיקות לעבר הספר ומלווים אותו עד שנכנס לשיירת מכוניות מקושטות עם התזמורת ומערכת ההגברה המאולתרת שעוברת בשכונות העיר במקום התהלוכה הרגלית המסורתית.
ומה עם מירון הסגורה ומסוגרת? אז הגענו עד ראש הממשלה…והשגנו היתר עליה לספר שיהיה נוכח כהרגלו בהדלקה, קטנה ככל שהייתה…
תם הטקס ה-187 של ערב ל”ג בעומר בבית עבו בצפת. מצטערים שלא נכחתם? אל דאגה, התהלוכה תמשיך לצעוד גם בשנה הבאה…וכולכם מוזמנים!

סרטונים: זוהר בלס, הדור השביעי, תמונות: רפאלה עבו עברון ורפאל פינקלשטיין הדור השישי