ערב ל”ג בעומר תשע”ח 2018 השנה ה-185 למסורת
כבר 185 שנה שמשפחת עבו, שחיזקה את ההתיישבות בא”י הרבה לפני העליות הראשונות, מובילה את ספר התורה העתיק מצפת אל קבר הרשב”י: “מקווים שגם תרומתנו תגיע לדפי ההיסטוריה”
מאת אילנה שטוטלנד, מעריב
התהלוכה בשנה שעברה
“התנועה הציונית נחלה הצלחה בלתי רגילה, אבל המחקר ההיסטורי מתעלם משלבים הרבה יותר מוקדמים, שיש בהם את כל הרכיבים של המפעל הציוני: יסודות רוחניים ומעצבים, יישוב הארץ, כיבוש הארץ וחקיקה בעלת צביון לאומי. שושלת עבו, שהגיעה לצפת 50 שנה לפני העליות הציוניות, היא דוגמה מובהקת לכך”, אומר ד”ר יוסף שרביט, מרצה במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת אפרתה.
ביום רביעי הקרוב, 2 במאי, ערב ל”ג בעומר, ב־12 בצהריים, תתקיים זו השנה ה־185 ברציפות התהלוכה המסורתית של ספר התורה העתיק, מבית עבו בצפת אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. תהלוכה זו, שנערכה לראשונה בשנת 1833, מסמלת באופן רשמי את פתיחת חגיגות ל”ג בעומר בצפת ובמירון.
התיישבותה בצפת של משפחת עבו, מהמכובדות והאמידות באלג’יריה, תרמה רבות לחיזוקה ולביטחונה של הקהילה היהודית במקום ומילאה תפקיד חלוצי בייזום ההתיישבות היהודית החקלאית בגליל ובעמק החולה. זה החל ברב שמואל עבו ורעייתו שמחה ז”ל, שהגיעו לארץ ב־1817 מאלג’יר. במשך שלושה דורות רצופים שימשו בני המשפחה קונסולים של צרפת בגליל תחת המשטר העותמאני. המסורת המשפחתית, שמקורה במחצית הראשונה של המאה ה־19 שנשמרת עד היום, היא כאמור תהלוכת ספר התורה העתיק בערב ל”ג בעומר.
הרב מאיר עבו (מימין) והרב רפאל עבו (משמאל לספר התורה)
בתהלוכת ל”ג בעומר,1946
מאחורי מסורת התהלוכה עומד סיפורה הייחודי של המשפחה הענפה. “משפחת עבו הייתה משפחה רבת־פעלים וזרועות בארץ ישראל של המאה ה־19”, מספר ד”ר שרביט, חוקר יהדות אלג’יריה. “הרב שמואל עבו, מייסד השושלת, היה מעורה מאוד בפעילות במרקם העותמאני, והיה גם ממנהיגי הקהילה היהודית בגליל. הייתה לו השפעה מאוד גדולה. הוא הקדים בכ־60־70 שנה את יהושע חנקין בגאולת קרקעות בגליל”.
גם מחוץ לארץ
“בתחילת המאה ה־19, הרב שמואל עבו קנה 7,000 דונם של אדמה חקלאית בכפר מירון ועודד עשרות משפחות יהודיות יוצאי כורדיסטן להתיישב במקום”, מסביר ד”ר שרביט את תחילת המסורת של התהלוכה. “לאות הוקרה על פועלו העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערבי ל”ג בעומר הובל ספר תורה זה מבית כנסת בצפת למשפחת עבו, ומשם לבית הכנסת של רבי שמעון בר יוחאי במירון”.
ברבות הימים, לפני כ-110 שנים, נתרם ספר תורה על ידי הרב יצחק מרדכי עבו, בנו של הרב שמואל עבו, וספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה.
נינו של הרב מרדכי עבו, עם ספר התורה המסורתי של המשפחה
“הרב שמואל עבו גם שיפץ שם את המבנה המקורי של מתחם הקבר של רבי שמעון בר יוחאי”, מספר עו”ד רפאל עבו (47), תושב נווה דניאל ודור שישי לשושלת עבו המפוארת. “הוא היה ציוני נלהב, חדור רצון להתיישב בארץ ולסייע ככל שהוא יכול בגאולת קרקעות ורכישתן מידי הערבים, וגם ליהודים ולכל התושבים שגרים בארץ שפנו אליו לעזרה. הסיוע שלו ושל הדורות אחריו היה לא רק ליהודים, אלא גם לערבים תושבי הארץ. לכן גם הערבים לאורך שנים כיבדו את התהלוכה וליוו אותה. גם בימי הפרעות הקשים הם אפשרו לתהלוכה להתקיים בזכות הכבוד למשפחת עבו. כל שושלת משפחת עבו המשיכה את המסורת של הרב שמואל עבו. כיום יש בעיר העתיקה בצפת את בית עבו ההיסטורי, ואנחנו פועלים במרץ כדי להפוך אותו למרכז מבקרים שיספר על תולדות משפחת עבו ותרומתה ליישוב היהודי”.
כיום מי שמוביל את התהלוכה הוא עו”ד עבו עצמו. “אחרי הרב שמואל עבו, המסורת עברה לרב יעקב חי עבו, לרב מאיר עבו, ולרפאל עבו”, הוא מספר. “לרפאל היו שני בנים, אבא שלי צבי עבו ז”ל, ודוד שלי, יוסף עבו־עברון ז”ל. המסורת עברה לדודי יוסף, ועם פטירתו, זה עבר אלי.
“זו תהיה השנה החמישית שאוביל את התהלוכה”, אומר עו”ד עבו. “בהתחלה היו יוצאים מביתו של הרב שמואל עבו עם ספר התורה, מגיעים למירון ברגל, נשארים שם כמה ימים ואז חוזרים לצפת עם ספר התורה. לאחר שהגיעו הרכבים הראשונים לצפת בתחילת המאה ה־19, הפסיקו לעלות ברגל. אחרי רעידת האדמה המפורסמת בצפת ב־1837, שבה הרבה בתי כנסת ובתים נחרבו והיו גם הרבה הרוגים, הרב שמואל עבו השקיע את כל כוחו, מרצו והונו כדי לשקם את צפת, וזה העצים עוד יותר את חשיבות התהלוכה”.
כיצד נראית התהלוכה?
“אנחנו מקיימים טקס מאוד מיוחד בבית עבו. לאחר הטקס יוצאים בתהלוכה עם ספר התורה העתיק בעיר העתיקה, ולאחר מכן ברחוב הראשי של צפת”, מספר עו”ד עבו. “בתום התהלוכה, כשאנו מלווים על ידי משטרת ישראל, אנחנו מגיעים למירון וממשיכים עם התהלוכה עד לקבר של רבי שמעון בר יוחאי. אנחנו מניחים את ספר התורה בארון קודש שצמוד לקבר, וההגעה שלנו לקבר מציינת את תחילת החגיגות במירון”.
כמה אנשים ישתתפו בתהלוכה?
“צפויים להגיע כמה אלפים. מגיעים מכל הארץ וגם מחוץ לארץ. זה שנים רבות הטקס שפותח את התהלוכה בבית עבו זוכה לאופי ממלכתי, ומגיעים אליו שרים, חברי כנסת, ראש העיר, הרב של העיר ואישי ציבור רבים. בין המסורות שהשתרשו בתהלוכה שלנו ישנה הנצחה של המרגל אלי כהן בזמן התהלוכה על ידי שירה. בשנה שעברה בפעם הראשונה אלמנתו של אלי כהן, נדיה, ואחיו, אברהם, הגיעו והשתתפו בתהלוכה וגילו שאלי כהן מונצח אצלנו מאז מותו. התהלוכה הזאת גם מאחדת את כל העם. משתתפים בה נשים וגברים, דתיים וחילונים. זוהי תהלוכה מאוד חגיגית, שמלווה בנגני כליזמרים, תושבי צפת מחלקים חינם אוכל לבאי התהלוכה, יש ניגונים מסורתיים. מדובר באירוע מאוד מיוחד ואותנטי”.
מה התהלוכה הזאת מסמלת עבורך?
“הרב שמואל עבו היה איש בעל ערכים של ציונות, תרומה לעם ישראל, עזרה וסיוע ליהודים. הערכים האלה הונחלו גם לדורות שבאו אחריו, והתהלוכה הזאת מסמלת עבורי את אותם ערכים חשובים”.
הלכו לאיבוד
עו”ד עבו אומר שלצערו, מורשת עבו המפוארת, בת 200 שנים של חלוציות, התיישבות, ציונות וערכים של הצלת יהודים, לא נרשמה בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל ולא קיבלה מקום מכובד. “במסגרת ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך שמונתה בפברואר 2016 על ידי שר החינוך נפתלי בנט, ניתנה המלצה מכובדת בעניין מורשת עבו”, הוא מספר. “כרגע אני מנסה מכל הכיוונים להטמיע את זה, ועדיין לא מצליח. אנחנו שואפים שהנושא הזה יוחדר למערכת החינוך. כבר ב־1858, 20 שנים לפני הקמת פתח תקווה שמוגדרת כאם המושבות, הרב שמואל עבו הקים יישוב יהודי חקלאי ותורני במירון, שבו עולי כורדיסטן היו עובדים במשך היום את האדמות ובלילה יושבים ולומדים. אני מאוד מקווה שגם תרומתה של מורשת עבו לציונות ולהתיישבות תמצא את מקומה בדפי ההיסטוריה בבתי הספר ובכלל”.
“היישוב הישן הספרדי היה מסד לציונות, שקדמה לציונות שאנחנו מכירים אותה בספרים, דהיינו הציונות המזרח־אירופית”, אומר גם ד”ר שרביט. “ליישוב הישן הספרדי היו כל הסממנים של מה שנקרא היישוב החדש הציוני. היישוב הישן הספרדי היה כבר מבשר הציונות במלוא מובן המילה. אנשיו היו מעורים מאוד ביישוב היהודי, הם היו אנשי מעש תוך כדי היותם אנשי חזון, ולא הייתה כל סתירה בין היותם אנשים דתיים לבין היותם אנשים ששאפו בסופו של דבר להקים כאן מדינה. לא רק משפחת עבו הלכה לאיבוד במערכת החינוך. האמירה שהכל התחיל ב־1882, בעלייה הראשונה, מסיחה את הדעת מן השלבים היותר מוקדמים של התפתחות היישוב, במיוחד על ידי יהודים מגורשי ספרד”.
כאמור, עו”ד עבו החליף בהובלת התהלוכה את דודו, יוסף עבו־עברון ז”ל. יהודית עבו־עברון, אלמנתו של יוסף, הייתה צמודה לבעלה במשך 50 שנה בהכנות לתהלוכה. גם השנה היא תשתתף בה, כמובן.
“מסורות אסור להפסיק”, חורצת עבו־עברון. “אני זוכרת שלקראת אחת התהלוכות הייתי צריכה להכין את החצר של בית עבו, שלא גרו בו שנים. זה אומר לסייד, לנקות, והכל בזמן קצר. עמדתי בהריון בחודש השמיני עם רצפה מלאה מים, אבל זו הייתה עבודת קודש בשבילי”.
אילו מקרים מרגשים זכורים לך מהתהלוכות?
“הייתי מקשטת את ספר התורה, והיו באים אלי אנשים כדי שאבקש עבורם שהבת שלהם תתחתן מהר, שתהיה לידה קלה, וכל מיני דברים שקשורים לבריאות. בכל שנה יש לי 20 בקשות, וכבר התחלתי את הבקשות גם השנה. כמו כן, אני זוכרת שבאחת השנים ירד גשם שוטף לפני התהלוכה. מישהי שאלה את בעלי איך נעשה תהלוכה בגשם, ואז הוא ענה ש’ברגע שהתהלוכה תצא, אז תצא גם השמש ולא יהיה שום גשם’. הוא אמר לה שיש לנו מסורת, שהגשם לא יהרוס מסורת זו, והגשם אכן פסק. אני גם זוכרת את הפיגוע באוטובוס של ילדי אביבים בשנת 1970, שאירע יום לפני התהלוכה. כיוון שאי אפשר להפסיק את המסורת, היינו מוכרחים לצאת עם התוף והנגינות. הסתכלנו למטה וראינו את הלוויות, ולמרות העצב הגדול התהלוכה המשיכה”.
