מקור שם המשפחה עבו – פרופ’ יוסף שרביט, אוניברסיטת בר אילן, המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו

נדרשתי לאחרונה לתת את הדעת לסוגיית מקור שם המשפחה “עבו”, אשר לדעת חוקרי “אנו” משמעותו עבד אלוקים – או בערבית – “עבדאללה”. דעתי שונה לחלוטין ואסביר מדוע.

ובכן, בדרך כלל השמות בצפון אפריקה מושפעים מכמה שפות: עברית, ברברית (Berbère), ספרדית, איטלקית וערבית. לעיתים בני משפחה מוסיפים ראשי תיבות ואקרוסתיכון המתבססים על פסוק המהדהד משמעות וחזון. כך למשל השם אוחיון, המיוחס לדוד המלך ראשי תיבות “אני וזרעי חי וקיים נצח”.

כך גם שם המשפחה אזולאי. אזולאי הוא שם משפחה של יוצאי צפון אפריקה, שכנראה הושפע מהשפה הספרדית, ואילו הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד”ה), סבר שהשם מבוסס על הפסוק: “אישה זונה וחללה לא ייקח” (ויקרא כ”א).
גם הרב יוסף גנאסיא, ששמו כנראה ממקור ספרדי, הניח ששמו מרומז בפסוק “וכל גיא יינשא” (ישעיהו מ’),

כמו כן משפחת עלוש או אלוש, סבור הרב מוריס אייזנבט שחקר את השמות היהודיים מצפון אפריקה שמשמעות השם “טלה” בערבית, אולם יש תחנה בנדודי עם ישראל במדבר הקרויה אלוש, שאולי היא המקור לשם (במדבר ל”ג).

וכך הדבר גם לגבי משפחת עבו.
ראשית, לא יכול להיות שהמקור הוא עבדאללה (עבד אלוקים), כי אבו או עבו ועבדאללה אלו שני מושגים שונים, ששורשיהם שונים:

אבו או עבו פירוש “בעל” או “אב של” כמו אבולקר = אבולחר, כמו בעל דבר טוב, אבולעפיה, בעל הרפואה וכדומה, כמו הכינוי אבו אל-בנאת, אב של בנות בלבד.

כלומר השם עבו או אבו עשוי לנבוע מכמה השפעות.

ואולם באה משפחת עבו וייחסה את שמה לפסוק “עשויים באמת וישר” (תהלים קי”א).
עלינו להבין שההיסטוריה באופן כללי, וההיסטוריה של השמות באופן פרטי – מורכבת ומשקפת תהליכים ורבדים.
המסורת המשפחתית, אשר על פי המסמכים שבידיי הקפידה על איות שמה באות ע’ מזה דורות רבים – מבטאת כמובן שדרוג רוחני המהדהד את התנ”ך ואת עם ישראל שבשמותיו מצויים חזון ותעודה.
וכך, כל פעם שאני אומר את הפרק הזה במנחה של שבת, אני נזכר בחיבה במשפחת עבו.

חתימת הרב שמואל עבו 1858, הספרייה הלאומית ירושלים