אלמוג לוי: משפחת עבו בראי ההיסטוריוגרפיה

אוניברסיטת בר אילן -המחלקה ללימודי ארץ ישראל, עבודת סמינריון, 14.8.2018

בראשית המאה ה- 19 העניקה יבשת אפריקה מתנה גדולה לארץ ישראל אף מבלי שידעה זאת.
בדמות מתנה זאת נמצאת משפחת עבו אשר עלתה לארץ ישראל מאלג’יריה, משפחה שהוציאה –
מתוכה רבנים וגדולים בתורה ואלה, בין היתר, תרמו תרומה גדולה להתפתחות היישוב היהודי
בצפונה של ארץ ישראל. משפחה זו השתקעה בצפת, אך פועלה נפוץ אל כל העברים.
תוך זמן קצר הפכה המשפחה לאבן שואבת אשר כל תושבי האזור נסמכו עליה. בניה ניהלו
סוכנות קונסולרית בגליל ושימשו כסוכנים קונסולריים מטעם ממשלת צרפת משך שלושה דורות
ושמם נקשר בייסוד יישובים וגאולת הקרקעות בארץ ישראל. הצלחתם באה לידי ביטוי נוסף
ביישוב סכסוכים באזור תוך רכישת אמונם של תושבי הסביבה, יהודים ומוסלמים כאחד.
השתדלותם ופועלם של בני המשפחה במישור הדיפלומטי הביאו שקט יחסי והגנה מוכרחת על
היישוב היהודי מפני התנכלויות הערבים והשלטון העות’מני.
‘עיר וכפר בארץ ישראל בעת החדשה’ הוא נושאו המרכזי של קורס סמינריוני זה אשר עוסק
במאפייני ההתפתחות של העיר והכפר החל מהמאה ה- 19 ועד ראשית הקמת מדינת ישראל.
מחקר זה יעמוד בסימן משפחת עבו אשר עלתה לישראל בראשית המאה ה- 19 מאלג’יריה
והשתקעה בצפת. השאלה עליה רוצה המחקר להשיב היא האם משפחת עבו תרמה לבניין הארץ
ומדוע פועלה לא בא לידי ביטוי בהיסטוריוגרפיה של העליה הראשונה? מחקרנו רוצה להוכיח כי
פועלם של בני משפחת עבו הביא להתפתחות היישוב היהודי באזור ולגאולת אדמות ארץ ישראל,
תוך התבססות על מקורות ראשוניים ומשניים אשר יטילו אור חד, ברור ונקי מהפרעות שוליים על
דרך פעולתם לאורך השנים. בד בבד, באותו הזמן התרחש מפגש מרתק בין משפחת עבו הצפתית
למגוון תהליכים ואירועים שונים. אחד מהם היה המפגש בין משפחה המתפרנסת מעמל כפיה
ועוסקת בגאולת קרקעות והתיישבות חקלאית, לעומת דגם המשפחה של ‘היישוב הישן’ אשר
אנשי המסורת שבו הקדישו את כל זמנם לעבודת קודש ולימודי תורה ועיקר פרנסתם היה מבוסס
על כספי ‘החלוקה’. מתוך כל זאת ננסה להבין מדוע פועלם של בני המשפחה נדחק לקרן זווית
בהיסטוריוגרפיה כפי שהיא באה לידי ביטוי בכתבם של חוקרי התקופה.
למחקר זה מסגרת זמן אשר תתחיל מזמן עליית בני המשפחה לארץ ועוד סוף המאה ה- 19 .
באמצעותה ננסה להוכיח את תרומתם הגדולה של בני המשפחה לבניין הארץ, מבלי להגיע
למחוזות נוספים ולהרחיבם מתוך הנחת היסוד “תפסת מרובה, לא תפסת”.
המחקר ייכתב בצורה כרונולוגית כדי לבסס ציר זמן יציב וברור דרכו נוכל להבין כיצד
המשפחה הצליחה ליטול חלק באירועים מרכזיים לאורך התקופה ומדוע הפכו הם למרכז אליו
פנו רבים מתושבי הארץ ומבקרים נוספים מחוצה לה. בתחילה נסקור את מקור המשפחה ובניה
אשר התבססה בצפת ואת החסות הקונסולרית שניתנה להם ע”י ממשלת צרפת. בהמשך נעלה על
הכתב דוגמאות בולטות ממספר יישובים כגון מירון, ראש פינה, יסוד המעלה ומשמר הירדן ונשיב
על השאלה )תוך שימוש במקורות שונים( האם הם אשר רכשו קרקעות בארץ ישראל ובהמשך
מכרוהום למתיישבים אירופאים. לאחר מכן נעמוד על מושגי התקופה כגון ‘יישוב ישן’ ו’יישוב
חדש’ ועל הסיבות בגינן לב העשייה של המשפחה לא מועלה על נס.
לקובץ המלא לחצו כאן : סמינריון עבו – אלמוג לוי