זאב כהן זל

זאב כהן ז”ל, נכדו של מאיר עבו מבתו, גולדה (זהבה), סייע רבות בימי חייו הקצרים להמשכה של מסורת ל”ג בעומר. עוד בילדותו נהג להתנדב מדי שנה ליטול חלק פעיל בעבודות הכרוכות בהכנתו של הטקס המסורתי בבית עבו.
בליל רביעי, 6 במאי 1948, בקרב הראשון לכיבוש צפת, התנדב איש ה”הגנה”, זאב, מ”כ וסייר מעולה, להוביל יחידת פלמ”ח לכיבוש “המצודה”, אותה גבעה רמה ששלטה על העיר כולה, והייתה מוחזקת על ידי האויב. הקרב היה קשה ואכזרי והשתולל עד אור הבוקר. עוד בתחילת ההתקפה שמעו אותו זועק “נפצעתי”, ומאז נעלמו עקבותיו. בעוד כל אנשי הפלמ”ח שהוביל, לרבות הפצועים וגופות ההרוגים חולצו משדה המערכה – זאב ננטש למרגלות הפסגה וגופתו נתגלתה רק כעבור חמישה ימים, לאחר שחרור העיר.
אבל כבד ירד על העיר צפת. נערכה לו לוויה צבאית וכל תושבי העיר ליווהו למנוחתו האחרונה.


זאב כהן הסייר על המצודה 1943

זאב כהן הסייר על המצודה 1943

זאב הסייר על המצודה

מאיר עבו ורעייתו רחל, מאחוריהם שני הנכדים יוסף עבו וזאב כהן ז

מאיר עבו ורעייתו רחל, מאחוריהם שני הנכדים יוסף עבו וזאב כהן ז”ל

זאב אהב מאד לשוטט על המצודה, בין סלעיה ובין צמחי הבר. ב-6 במאי 1948 טיפס אל פסגתה בפעם האחרונה. הוביל יחידת פלמ”ח אל מעלה הפטמה, היחידה חזרה בשלום בלי הסייר, זאב.


את השיר הבא כתב לזכרו חברו מילדות ומנוער, בן דודו, יוסי עבו (עברון)

לחוברת ההנצחה שהוציאה המשפחה, לחצו כאן

להלן הכתבה לזכרו מתוך ספר “יזכור” לחללי מלחמת השחרור: