האחים פנחס מזרחי ולאה לוינסון

בניהם של חביב ושמחה מזרחי מראש פינה,
ונכדיהם של פנחס ומרגלית מצאצאיו של אברהם עבו.
מתנדבים לסייע ככל אשר יידרשו להמשך
מסורת ל”ג בעומר ולהפצת מורשת בית עבו.

האחים פנחס ולאה ליד היכל ארון הקודש בבית עבו במהלך הטקס המסורתי בערב ל”ג בעומר תשס”ד

ללאה ולפנחס (בניהם של חביב ושמחה מזרחי ז”ל ממושב גבע כרמל), עוד שתי אחיות – מרגלית ודליה – ואח אחד, שמואל. האב, חביב, נולד בראש פינה, כבן זקונים לאימו (מרגלית לבית עבו). מרגלית נפטרה בגיל 35 ממחלת המלריה, בטרם מלאו לרך הנולד, חביב, שלושה חודשים. הותירה אחריה בעל, פנחס מזרחי, ותשעה ילדים, וכן שלוש אחיות ואח – נחמה, רבקה, רחל ויוסף. חלק מבני המשפחה נותרו להתגורר בראש פינה, ואילו חלק אחר – לאה קפרא, יפה ששון, אסתר שרעבי, יהודה ושלמה מזרחי – עברו לרחובות. חביב עזב את ראש פינה בגיל צעיר ועבד בפרדסי הרצליה כשומר פרש. עם נישואיו לשמחה חזות עבר לירושלים. התגייס ללגיון העבר- ירדני ולאחר מכן, שירת במשטרת המנדט הבריטי. היה ממקימי מושב עין העמק ובמלחמת השחרור לבקשת המוסדות המיישבים, הפעיל יחד עם רעייתו, שמחה, חדר אוכל לחיילים המשרתים בסביבה. בין היתר, שימש כנהג בשיירות לירושלים. בהפוגה השנייה נעצר על ידי חיילי הלגיון הירדני באחת ממכוניות השיירה לירושלים הנצורה. הצליח להינצל מהשבי בזכות שליטתו בשפה הערבית, שלמד בילדותו בכפר הערבי ג’עוני. האח,יוסף, עבר בנעוריו להתגורר בירושלים.עסק בסיתות אבני בניין, בין היתר, גם של מבנה “אוגוסטה ויקטוריה” בהר הצופים (ע”ש רעייתו של קיסר גרמניה, וילהלם השני). במהלך ביקורו של הקיסר בירושלים ב- 1898, הוצג לפניו יוסף, כאומן שביצע את המלאכה, ובו במקום הזמינו הקיסר להשתלם בלימודי אומנות בברלין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939) היגר יוסף לפריס, ומשם ללונדון. התפרסם כצייר וכפסל ונפטר ב-1953.