עבודת סמינריון – כיצד באו לידי ביטוי מאפייני העליה הראשונה במושבות הגליל ובפעילותה של משפחת עבו, מאת יגאל ביטון, המכללה האקדמית תל-חי, תשע”ז 2017
ימים אחדים לפני ראש-השנה תרמ”ג (ספטמבר 1882), הגיעו ארצה כשלושים משפחות מהעיר מוינשט שברומניה, כשבראשם משה דוד שו”ב, ויסדו את ראש-פינה בגליל-העליון. בעצםעלייתם, נפתח עידן חדש בתולדות עם-ישראל בארץ-ישראל, שזכה אחר-כך לכינוי “העלייה-הראשונה”. נפלה בידם הזכות, להיות העולים הראשונים של העלייה-הראשונה, שייסדו מושבה בארץ-ישראל. שנתיים מאוחר יותר, נוסדו בסמוך לראש-פינה המושבות יסוד-המעלה ושושנת-הירדן, לימים משמר-הירדן. לא הרחק מראש-פינה, בעיר הקודש-צפת, פעלה בתקופה ההיא משפחת עבו. אביה, ר’ שמואל עבו, עלה ארצה מאלג’יריה, שישים וחמש שנה לפני מייסדי ראש-פינה, כלומר בשנת תקע”ז 1817. הוא שימש כרבה הספרדי-הראשי של צפת, ובמקביל כקונסול צרפת בגליל-העליון. בנו, ר’ יעקב חי-עבו, המשיך את דרכו כאשר ירש אותו בשתי המישרות הרמות הללו. לפיכך התרחש בתקופה ההיא, באיזור הגיאוגרפי המצומצם של הגליל-העליון, מפגש נדיר ומרתק בין מייסדי המושבות הראשונות, לבין משפחת עבו הצפתית. מדוע מרתק? משום שאילו נדרשנו להשוות בין משפחה טיפוסית מ”הישוב הישן”, כזו שהקדישה את זמנה ללימודי-קודש בלבד והתפרנסה מכספי “החלוקה” – לאנשי העלייה-הראשונה – הרי שהיינו מוצאים ודאי הבדלים לרוב. אבל בבואנו לערוך השוואה כזו מול משפחת עבו הצפתית, הרי שנמצא יותר קוי-דמיון מאשר הבדלים, אף שנמנתה על “הישוב הישן”. זאת משום שעוד בשנת תרל”ב ( 1872 ) עסקה משפחה זו
בהתיישבות חקלאית עברית במי-מרום (אגם החולה), וחמש שנים מאוחר יותר – גם במירון. ואילו בניה – הם התפרנסו מעמל-כפיהם – כאשר שימשו כקונסולים של צרפת בגליל-העליון. שיאו של המפגש הזה התרחש ביום ד’ אדר ב’ תרמ”ג ( 13/3/1883 ), כאשר נוסד וועד המושבה של ראש-פינה, ולנשיא הכבוד נבחר ר’ יעקב חי עבו. מטרת העבודה הזו היא לנסות להבין טוב יותר את המפגש המרתק הזה. לנסות לשרטט את המאפיינים העיקריים המקובלים בהיסטוריוגרפיה של העלייה-הראשונה, ולהשוות אותם אחד-לאחד לאלו של בני משפחת עבו.
למאמר המלא לחץ igalBiton
